Care for Sforim

A Collection of items related to care of Sforim

Caring for Sforim – Some Quotations from the sefer Ginzei HaKodesh

The sefer      גנזי הקודש       – ר’ יחזקל פיינהנדלר , Ginzei Hakodesh, by Rav Yechezkiel Feinhandler, has been reprinted in the Hebrew edn. in  תשס”ח (2006) and became available in English in 2012. It deals extensively with the Kedusha relating to items such as Sefer Torah, Tefillin , Mezuzos , Sforim etc.

One feature of this important sefer is a set of vignettes interspersed throughout the volume. These anecdotes are chosen to heighten our awareness of the need for the care of sforim.

One story relates that when the Admor of Gur, the Beis Yisroel zt’’l, was nearing his last days, he had to be carried about, as he was so weak. He once made them stop and pointed to a certain corner in the beis medrash. There they found a sefer upside down and only once it was corrected, was the Admor content to be carried further.

Rav Feinhandler also quotes from the Peleh Yoetz. This source emphasizes that a person should care for sforim, clean them and treat them with respect, including returning them to their place. If one acts inappropriately in front of sforim, it is as if one has shamed the word of Hashem. They are considered the royal garments of the King.

A truly fascinating quotation from the Peér Hador is that theChazon Ish zt’’l was particular not to discard paper on which he had made calculations in astronomy. He wrote notes relating to his work on Kiddush HaChodesh and was careful to place even his calculations in geniza. He apparently explained that all of the sciences are included in the Torah and when they are used to serve Torah, they are in fact Torah itself. 

Extract from ‘’parks of Light’’  no. 24  Rabbi Shimon Hellinger, Editor

The Broken Luchos, too were Kept in the Aron. Anyone who sees seforim in a state of disrepair and dishonor is obligated to save them. There was once a man who was not careful to do so and after his passing his body was dragged from his grave and beaten. He later told his son in a dream that the reason for his disgrace was his former disregard for the kedusha of seforim (ס‘ חסידים סי‘ צז)

After recovering from an illness, Reb Elimelech of Lyzhensk related what he had then seen in the higher realms. ‘’As I approached the entrance to the heavenly  yeshiva of Reb Shmelke of Nikolsburg, I met Mordechai, the late seforim-binder of our town. Knowing him to be a simple, unlearned individual, I asked him how he had merited .reaching such a lofty sphere He told me how at his judgment, the Beis Din shel Maalah brought all the torn pages that he had collected over the years from the damaged seforim and placed them on the scale. This had earned him a direct entrance to Gan Eden ,However, since he was so lacking in learning he first had to be taught Torah, beginning with nigleh, the revealed dimension of the Torah, and now he was ready to study nistar, the Torah’s hidden dimension – at the yeshiva of Reb Shmelke’’ (אוצר הסיפורים ח“ה ע‘ כט).

Seforim as Protectors: In addition to their obvious benefits, seforim protect a home and those who live in it. The elder chossid, Reb Foleh Kahn, related: ‘’When the Rashab left the village of Lubavitch,    in the year תרע“ו , 1915, he left behind a full crate of valuable kisvei yad (manuscripts) written by many Rebbes and gedolei Yisroel, in the Moscow home of a chossid by the name of Reb Zelka Parsitz. When I once visited Reb Zelka with another few bochurim, we opened the box and saw what it contained. Reb Zelka told us that his home had been searched by the dreaded Secret Police numerous times, yet its officers had never once opened the box. He added, ‘This box saved me a number of times’. When he was eventually asked to return it to the Rebbe, he was saddened, and said, ‘Who will now protect me at home?’ (לקו“ש חי“ג ע‘ 213, שמועות וסיפורים ח“א ע‘ 116).

Revach L’Neshama

Apr. 9, 2015 – 20 Nisan 5775

Daf Yomi Kesuvos 66

5th Day of the Omer

The Steipler Gaon – Taking Care of Living & Breathing Seforim

Rav Yaakov Yisroel Kanievsky, the Steipler Gaon was especially Makpid on Kavod HaSefer.  The Sefer Toldos Yaakov gives some examples of his diligence and sensitivity in his Kavod HaSefer.

•    Once when someone took out the wrong Sefer for him, before returning it to its place on the shelf he made sure to learn something from it in order not to embarrass it.
•    He would fix every rip in his seforim.  When he rebound his Shas he said, “I have pleasure from the fact that my Seforim have been restored with their proper honor.”
•    If he would fall asleep on a Sefer after learning until his last ounce of energy dissipated, he would feel terrible about the lack of Kavod for the Sefer.
•    Two of his seforim “Birchas Peretz” and “Chayei Olam” were originally sold at cost price because he felt they were worthwhile to disseminate publicly.  Afterwards he decided to raise the price because he felt it was not Kavod for the seforim to be sold so inexpensively.  The profits were given to Tzedoka.

In many Shuls and Yeshivos in Eretz Yisroel there is a letter hung near the Seforim shelves regarding the importance of returning seforim after using them and not leaving them on the table.  It tells a story of a time that the Steipler Gaon finished learning in a Yeshiva not far his home.  After walking approximately 100 meters, despite the fact that walking was very difficult for him he realized that he didn’t return his sefer to its place.  He then turned around, went back to the place he was sitting, returned the sefer, and then went home.

The Steipler Gaon was a living Sefer Torah.  We may never reach his level of Torah but there is no reason we cannot reach his level of respect for the seforim that the torah is written in.


HERE IS AN ITEM REGARDING THE ‘’STATE OF SFORIM’’ WHICH IS QUOTED REGARDING THE GRANDFATHER OF OUR FIRST ROSH KOLLEL, RAV MORDECHAI SHAKOVITSKY ZT’’L  

The Minsker Maggid (Rabbi Binyamin Shakovitsky zt’l, 1863-1938) was famous throughout Poland and White Russia for his eloquent oratory.
Once when he was passing through a town near Minsk he was asked to deliver a eulogy for a local tzaddik who had just passed away. Some of the bochrim learning in the town approached the Maggid before the eulogy and told him that the local shull had a vast sforim collection that they kept under lock and key. All of the pleas of the bochrim to be able to use the sforim fell on deaf ears. The shul was afraid that if the bochrim used the sforim, they would become tattered and worn.
During his eulogy the Maggid related the following story: There was once a mother whose young son passed away. She was crushed by his death and mourned him for months. But as time wore on, her pain began to diminish and she settled back into the routine of caring for her other children.
Just before Pesach, as she was cleaning the closets she came across her dead son’s clothing. It was all brand new and resting on the rack neatly and in perfect order. Tears flowed from her eyes and she cried out in pain, “Ribono Shel Olam, if only these clothes were unkempt and messy I would know my son was still alive. But now that I see them in such perfect order, I am reminded of his death.”
The Maggid continued, “I came into the shull today and I noticed that there are rows of sforim in perfect order lining the shelves. Some haven’t been touched in months while others look new. This is not a sign of beauty but a sign of death. The splendor of sforim is when they are tattered and worn from constant use. The Torah (Vayikra 18:5) commands us, “Vachay bahem- And you shall live by them”, and the Gemarah (Yoma 85b) deduces, “V’lo sheyamus bahem- And not die by them.”

   Sforim are to be used well and are nor for adornment. Some wear and tear are inevitable. That has to be dealt with by maintenance and with care, but no Otzar has true signs of life if the sforim are in pristine condition.

כבוד הספרים

כתב בספר חסידים חייב אדם להיזהר מאד בכבוד הספרים, ואם חלל- המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות. וכתב שם עוד מעשה בחסיד אחד שצווה לבנו שלא יהנה יותר מדי מן העולם, ושלא יעברו עליו יותר משלושים יום בלא תענית. וכשמת הוציאוהו מקברו והכוהו ונצטערו מאד על הדבר, ובא בחלום הלילה לאחד ואמר לו: מפני שהייתי רואה ספרים נמחקים קרועים עם דפי ספרים ולא הייתי קושרם יחד ומצניעם. (ספר חסידים סימן תתקט”ז, סימן צ”ז)

פעם אחת לאחר תפילת מנחה בישיבת בית מאיר יצא רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ”ל לעבר ביתו והלך בהליכתו הקשה כמאה מטר. לפתע שב על עקבותיו וחזר לישיבה. הוא פנה אל מקומו, לקח את הגמרא שלמד בה והחזירה לארון הספרים… (תולדות יעקב על הסטייפלר זצ”ל)

מרן הגר”י סרנא זצ”ל אף לעת זקנתו כשכוח תש, וההליכה היתה מאוד קשה עליו, כשהיה רואה בישיבה ספרים מונחים בבזיון היה טורח לסדרם לפי כבודם. (לשכנו תדרשו חלק א’ עמ’ קפ”ג)

הגאון הצדיק רבי יצחק זאב יאדלר זצ”ל היה מקפיד לנהוג כבוד והערצה גדולה בכל דבר שמצא בו סרח קדושה, ובפרט בספרים הקדושים. לפעמים היה מסתובב בית הכנסת כדי להחזיר את הספרים המפוזרים על השולחנות למקומם, והיה גוער באנשים שנהגו זלזול בספרים, וחוזר בפניהם מה שכתוב בספר הקודש ראשית חכמה: שמתוך מה שמכבד האיש לספר ניכרת יראת שמים שיש בו. (בטוב ירושלים דף רצ”ד)

מובא בספר שבט מוסר בזיון שבא על האדם בשביל ביזוי הספרים. (פרק כ’ ל’)

מצאנו מקור לנישוק הספרים מהמובא באליהו זוטא וז”ל: מעשה בתינוק אחד שלמדו אביו ספר בראשית, פעם אחת עלה הקיסר לאותה מדינה ונשבה אותו התינוק וספרו עמו, וחבשוהו בבית האסורים וספרו עמו, והכניסו ספרו לגינזי הקיסר. פעם אחת נטרפה דעתו של הקיסר אמר להם הביאו לי ספר הזיכרונות, הלכו לגנזי הקיסר ומצאו הספר בראשית ובאו כל גדולי המלכות לקרוא בו ולא היו יודעין לקרוא בו ואמרו לו זה הספר מספרי ישראל הוא. ביקש שיביאו לפניו את אותו התינוק היהודי החבוש בבית האסורים. משראה את ספרו מיד חבקו ונשקו, וקראו לפני הקיסר ומפרש מן בראשית עד ויכולו, כיון ששמע המלך שבחו של הקב”ה האיך ברא את עולמו, מיד עמד מן כסאו ונשקו לאותו תינוק על ראשו ואמר לו יודע אני שלא הרגיש הקב”ה את עולמו אלה בשבילך כדי להתירך מבית אסורין מיד נתן לו הקיסר מלא כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות ועבדים ושפחות ושגרו בכבוד גדול אצל אביו עכ”ל.(אליהו זוטא פרק י”ז)

כתב בשו”ת שיח כהן להעיר על מה שרבים, יראים ושלמים שמים את שערות זקנם שנתלשו בתוך הספר, ואינם יודעים שדבר זה אסור מעיקר הדין, דהספר עצמו יש לו דין קדושה ושערות הזקן אין בהם קדושה כלל, וראוי לפרסם איסור זה ברבים מאחר שרובא דעלמא אין יודעים שאסור לעשות כן, והם שמים את שערות זקנם בתוך הספר בחשבם שמצווה קא עביד, ואף שנהגו להתיר זה שב ואל תעשה עדיף. עכ”ד (שיח כהן חלק א’ סימן ח’)

כתב הפלא יועץ: צריך להחשיב מאוד הספרים, ולנהוג כבוד בהם, שהם חשובים כמלבושי המלך. (ערך חשיבות)

מסופר על אביו של רש”י, שהיה מנקה תמיד את האבק שבארון הקודש בזקנו הארוך, וגילו לו מן השמים שבשכר זה שנתן כבוד לתורה, יזכה לבן שיאיר את עיני ישראל והוא רבינו רש”י ז”ל. (לשכנו תדרשו)

רבי שמעון ב”ר צמח דוראן בעל הספר התשב”ץ היה מכבד ספרים ומוקירם, יום יום היה מנקה את ספריו במטלית של משי מיוחדת לשם כך שלא יצבר עליהם אבק. בשכר זה זכה רבי שמעון שהעש והרקבון אינם שולטים בתשב”ץ. וכתב בספר לשכנו תדרשו בעיני ראיתי ספר תשב”ץ שנדפס לפני כמה מאות שנים, והדפים שבו שלמים ונקיים ולא בלו כלל. וכן שמעתי ממורי וחמי, הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט”א שראה אצל החזו”א ספר התשב”ץ ישן, וזכה שנתקיים בו מעין מה שאמרו חכמינו ז”ל מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ שידלק. (שם עמ’ קפ”ד)

הגאון הצדיק רב’ יצחק זאב יאדלר זצ”ל, היה מעיר למי שראה שנשען על ספר ואומר בצחות לשונו ובנועם “ספר זה יש לו סמיכה מגדולים ממך ואינו צריך לדכוותך”. (בטוב ירושלים עמ’ רצ”ה)

סגולת הספרים

מעשה באישה שהיתה מקשה ללדת רחמנא לצלן, ותמיד כשהגיעה לחבלי לידה היה העובר שוכב בצורה הפוכה, לאחר שעברו כמה לידות כאלו שאלה שאלת חכם. הרב יעץ לה לבדוק האם ספרי הקודש בביתה שוכבים הפוך, בדקו הספרים ומצאום הפוכים בחלקם, ומיד החזירו את ספרי הקודש לכבודם. ומי אז היתה יולדת בנקל ובשעה טובה ומוצלחת. (לשכנו תדרשו עמ’ רל”ד)

החזדת הספרים למקומם

בשו”ת שאילת שלמה נשאל האם מי שמשתמש בספר בבית המדרש צריך להחזיר את הספר למקומו בעצמו או יכול לסמוך על הספרן שיחזרנו. וכתב שם פשוט שצריך להחזיר את הספר למקומו בעצמו מכמה טעמים: א. עד שיחזיר הספרן את הספר אולי בינתיים בא חברו הצריך לאותו ספר, ואינו מוצא אותו, ונאלץ להסתובב זמן מה עד שמוצאו ועל ידי זה גורם ביטול זמן לחברו, וגם גורם לו צער ועובר על “ואהבת לרעך כמוך”. ב. לפעמים חברו מתיאש מלחפש את הספר,וגם אם ימצא את הספר אחרי חיפוש רב, יוצא שנגרם לו ביטול תורה שבזמן שחיפש יכל ללמוד. ג. גורם לסדרן הספריה עבודה קשה ומיותרת להחזיר כל ספר למקומו ועובר על “ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך”. ד. אם הספר יתקלקל או יקרע ע”י שמערימים ספרים אחד על השני, הרי גרם איבוד כיתבי קודש ועבר על “לא תעשון כן לה’ אלוקיכם”. וכמ”ש הרמב”ם שהמאבד ספרי קודש עובר על “לא תעשון כן לה’ אלוקיכם”. ובזה שמערים ספרים אחד על השני גורם לאיבודם. ה. גורם גם לחילול ה’ בעיני יהודים, שאינם שומרי תורה ומצוות שרואים ספרים בערימות מוזנחות, במה דברים אמורים, שיודע לאן להחזיר את הספר. אבל אם אינו יודע את מקומו המדויק ומחזיר אותו סתם, גורם לביטול זמן וטירחה בכפלי כפלים, ובמקרה כזה אנוס הוא שלא להחזיר את הספר, ואנוס רחמנא פטריה, ויסמוך על הספרן. עכ”ד. (שאילת שלמה חלק א’ סימן רצ”ט, ויקרא כ”ה מ”ו, שערי תשובה לרבינו יונה ג’ ס’, דברים י”ב ג-ד, הלכות יסודי התורה פ”ו הלכה ח’, חזו”א ידים ח’ י”ז).